תשעת המרכזים

תשעת המרכזים של העיצוב האנושי הם הבסיס של מפת העיצוב האנושי, הבסיס להבנת עצמנו כיחידים וכאנושות. וסיפורם הוא הסיפור המרתק של האבולוציה האנושית.

לפי רא אורו הו, אבי העיצוב האנושי, לפני כ80 אלף שנה היינו ככל שאר היונקים, יצורים בעלי 5 מרכזים, קופי אדם. כשהתרחשה האבולוציה ששינתה את המוח שלנו והפכה אותנו לאדם הקרוי “הומו ספיאנס”, נוצר פיצול במערכת שהפכה למערכת של 7 מרכזים (7 הצ’אקרות). ב-1781, כשאורנוס התגלה, שלב נוסף באבולוציה נחשף, כשפיצול נוסף התרחש והפכנו ליצורים בעלי 9 מרכזים. זה מה שאנחנו כיום, ויותר מכך – לפי העיצוב האנושי אנחנו שלב ביניים לסוג אדם חדש שמקודד גנטית בתכנית האבולוציונית האנושית ושמתעתד להתחיל בקרוב להגיע לעולם (אם שמעתם כל 2027 בהקשר של העיצוב האנושי, זה הסיפור).

9 המרכזים מנהלים את ההתנהלות האנושית בכל הרמות – הגופנית, המנטלית, הרגשית והרוחנית. הם קשורים קשר הדוק לאיברים הפנימיים בגופנו, לכן הפרעות בהתנהלות מתוכם משבשות אפילו את הגוף הפיזי. חזרה להתנהלות נכונה (דרך קבלת החלטות מתוך האסטרטגיה והסמכות הפנימית שלנו, בהתאם לעיצוב הייחודי שלנו) מביאה ריפוי, שינוי ותיקון בכל הרמות בהתאם. התנהלות נכונה מאפשרת תנועה אנרגטית נכונה בתוך המרכזים ומביאה אתה בריאות גופנית, מנטלית ורגשית, התפתחות ואפילו התעוררות רוחנית.

לכולנו מבנה מכני בעל 9 מרכזים, אבל בכל עיצוב ההגדרה שונה – מרכזים מסוימים “מוגדרים” (צבועים במפה), ואחרים “פתוחים” (לבנים במפה).
המרכזים המוגדרים פועלים באופן רציף ואנרגיה ואינפורמציה תמיד זורמת בהם, האם אלו שמתוכם אנחנו משפיעים על הסביבה, ובהם האיכויות שאנחנו מעוצבים לבטא בעולם – החזקות, הכישורים, והאפיונים המקודדים בגנטיקה שלנו. המרכזים הפתוחים מושפעים מן הסביבה – מן הכוכבים ובני האדם סביבנו. הזרימה בהם משתנה וכך יכולת הפעולה שלהם, והאנרגיה והמידע הנכנסים אליהם מהסביבה מוגברים בתוכם ועל כן הם יוצרים אי נוחות, והמחשבה “מדברת” אותם חזק יותר מאשר את המרכזים המוגדרים שלנו. לכן בהם ההתניות שלנו מתחילות.

כשאנחנו מקשיבים למחשבה ופועלים מתוכה, אנחנו נעים אל המרכזים הפתוחים – מנסים “למלא את החורים”, עובדים מתוך מה שאיננו קונסיסטנטי ואי אפשר לסמוך עליו. ככה אנחנו זזים מטבענו והולכים לאיבוד, מקבלים החלטות שלא קשורות לטבע העיצוב (ההגדרה) שלנו. האנרגיה שזורמת במרכזים המוגדרים משתבשת מתוך הפעולה הזאת, ואז בעצם הכול עובד במצב משובש. החלטות כאלו מובילות לסביבה לא נכונה, עם אנשים לא נכונים, להשקעה לא נכונה של אנרגיה בעשייה שאיננה מתאימה ומערכות יחסים שאינן בשבילנו. אנחנו חיים את החיים של ה”לא עצמי”.

בתהליך של החזרה לעצמנו, למה שאנחנו מכנים בעיצוב האנושי “העצמי”, דרך הניסוי של העיצוב האנושי (קבלת החלטות מתוך אסטרטגיה וסמכות פנימית), מתרחש תהליך השלת התניות בתוך מרכזים, גם הפתוחים וגם המוגדרים. אנחנו קוראים לתהליך הזה “דיקונדישנינג”. זהו תהליך הפוך  לזה שאנחנו עוברים מרגע לידתנו אל עולם שמכוון אותנו כל הזמן להקשיב למחשבה, אנחנו חוזרים ברברס אפשר לומר, אל הטבע שלנו.

אם טרם פתחת מפה שלך – הנה לינק לפתיחת מפה >>