הגנרטור
מהווה כ68% מהאוכלוסייה. בעיצוב האנושי אנחנו מכנים אותם הבונים. בקבוצה זאת נכללים גנרטורים וגנרטורים מגשימים (MG) שעליהם יש כמה מילים בהמשך.
הגנרטורים הם ישויות בעלות אנרגיה מדהימה לעבודה, עשייה, וקיום החיים. שמם מבטא את הפעולה הבסיסית של גופם, שמקורה במנוע העוצמתי הקרוי “סקרל”, הממוקם בבטן התחתונה, ויושב על עצם הסקרום. זה המרכז שאנחנו רגילים לקרוא לו “צ’אקרת המין”, הוא קשור פיזיולוגית לבלוטות ואיברי המין – מנוע זה אחראי על ייצור כוח החיים, ממש כמו גנרטור שמייצר חשמל. הגנרטורים הם הבטרייה של המין האנושי ויש להם אנרגיה שזמינה להגיב לחיים בכל רגע, בהתאם לעיצוב הספציפי שלהם.
השדה האנרגטי הגנרטורי פתוח, עוטף (מחבק) וממגנט. זהו שדה החיים, בהם הכול תלוי זה בזה ומתערבב כל הזמן, זה שדה רגיש שאין לו גבולות וההגנה היחידה שלו היא קבלת החלטות נכונה, שאז הוא נמצא במקום הנכון, עם האנשים הנכונים ומתערבב עם החיים הנכונים לו. בשל הפתיחות וההתערבבות הזאת השאלה הגנרטורית היא “מי אני?” והיא תמצית המסע הגנרטורי.
השדה הגנרטורי הוא הרחבה של הסקרל, שמהותו יין (האיכות הנקבית של החומר) – כמו כוח החיים עצמו, כמו ביצית הממתינה לזרע ורק אז משתמשת בכוח האדיר שלה ליצור את נס החיים. כשגנרטורים נעים עם כוח החיים בנוכחות, כתגובה לחיים, אנרגיית החיים מושקעת נכון ויש סיפוק. זוהי החותמת האנרגטית שלהם. הם מעוצבים ליצור את החיים ולרקוד עם החיים, מתוך תגובה וזאת האסטרטגיה המוצעת להם: המתינו לקבל את ההחלטות שלכם מתוך תגובה.
לגנרטורים מאוד עוזר ששואלים אותם שאלות של כן ולא (לא שאלות פתוחות מבלבלות). כשמציעים להם, שואלים אותם, מבקשים מהם, כשמשהו בא מבחוץ לכיוון שלהם כוח החיים יכול להגיב מתוך הגוף בהתאם לסמכות הפנימית (או הדיאפרגמה של הסקרל שמוציא צלילים כמו “אה-הה”, “אה-אה”, או מרכז הרגש שמגיב מתוך הגל הרגשי בזמן הנכון). הם בעצם ממתינים להצעה, שאלה, בקשה.
בעולם המותנה ליזום מתוך המחשבה גנרטורים בדרך כלל חשים עבדות לחיים ותקיעות אנרגטית. כשהם יוזמים הם מנסים לדחוף את החיים ומבטלים את כוח המגנוט האדיר שלהם, וגם מפספסים את מה שכל הזמן מגיע לפתחם, כי הם מסתכלים למקומות הלא נכונים, מחוצה להם. כוח החיים של הסקרל תקוע, זורם לא נכון, ואובד כשלא מאפשרים לו את תנועתו הטבעית וכך נוצרות מחלות, מצבים נפשיים בעייתיים והתמה של הגנרטורים – תסכול עמוק.
כשגנרטורים עוצרים (כלומר מפסיקים להקשיב למחשבה כשהיא אומרת מה לעשות), נוכחים ומתחילים להגיב, הם מתחברים לאמון העמוק לעצמם ולכוח החיים ולפוטנציאל האמתי של טבעם – חיים בזרימה וללא מאמץ מתוך חוויה עמוקה של סיפוק.
האם הנך גנרטור\ית? רוצה לשמוע עוד?
אפשר כאן,
או בקריאת מפה >>
הגנרטור המגשים
הגנרטור המגשים, משתייך לטיפוס גנרטור אבל יש ביניהם הבדל אנרגטי משמעותי ויש כאלו שמחשיבים אותו טיפוס נפרד. היות וההלה הינה אותה הלה וכך האסטרטגיה, השאלה, החותמת האנרגטית וכו’ – אני מתייחסת אליהם כאותו טיפוס (כך גם רא אורו הו התייחס).
הגנרטורים המגשימים מהווים כ-32% מהאוכלוסייה (הגנרטור הטהור כ 36%). אפשר לומר שהם מגיעים בחבילה האנרגטית האולטימטיבית; לצד עוצמת הסקרל הרגילה, אחד מארבעת המנועים שלהם לפחות מחובר לגרון (כמו אצל המניפסטור) ולכן מתקיים בהם ההיבט המגשים המאפשר להם לנוע במהירות ויעילות מתגובה להגשמה. זהו הטיפוס האנרגטי מכולם.
אבל המתנה האנרגטית הגדולה של הגנרטורים המגשימים היא גם הדילמה הגדולה עבורם. מתוך ההתניה החברתית – תרבותית ליזום מתוך המחשבה, ומכיוון שיש להם חיבור בין מנוע לגרון הם נוטים לעקוף את הסקרל ולנוע ישר לעבר הגשמה. לכם הכי קל “לשחק את המשחק המניפסטורי” וליזום, ליזום, ליזום. אבל כשהם יוזמים מתוך המחשבה הם חווים מאבקים ומאמץ אינסופי, ובנוסף לתסכול הגנרטורי והם חווים גם זעם, כמו המניפסטורים.
יש להם נטייה להיות חסרי סבלנות ולנוע במהירות כך שהם מדלגים על שלבים, ולעיתים קרובות צריכים לחזור חזרה ולהשלים את שלבים, ולכן פעמים רבות הם פשוט מוותרים ועוזבים דברים שהתחילו. זה נכון בעשיה, במערכות יחסים, בכל תחום בעצם.
בכדי להיות נכונים חשוב להם להפנים שהם גנרטורים. ישויות סקרליות, שהאסטרטגיה שלם נגזרת מהסקרל – הרספטיבי, הזמין להגיב לחיים. האסטרטגיה שלהם, כמו אצל כל הגנרטורים, היא להמתין להגיב. הם מגלים את היעילות הפנומנלית שלהם כשהם מאטים וממגיבים מתוך הסמכות הפנימית. אז ההיבט המגשים שלהם בא לידי ביטוי אידיאלי. לאחר התגובה, בעשייה עצמה. אז הם גם מסופקים כגנרטורים וגם שלווים, כמו המניפסטורים.
האם הנך גנרטור\ית מגשים\ה? רוצה לשמוע עוד?
אפשר כאן,
או בקריאת מפה >>